עץ אמיתי לא מנסה להיראות מושלם, וזו בדיוק הסיבה שאוהבים אותו. הגוון אינו אחיד לחלוטין, הסיבים משתנים מחלק לחלק, ועם השנים הוא עשוי לקבל אופי נוסף. אם אתם רוצים מטבח שבו החומר מורגש ולא רק מצולם יפה, לעץ יש נוכחות שקשה לחקות.
במלאכת עץ יש לנו קשר מיוחד לחומר הזה. לא התחלנו כנגריית מטבחים, אלא מתוך עולם של מלאכת עץ גושני ועבודה עם עץ אמיתי, היכרות עם החומר, עם הסיבים שלו, עם הדרך שבה הוא מגיב, משתנה ומתיישן. החיבור הזה הולך איתנו גם היום, ואפשר לראות אותו בלא מעט מהעבודות שלנו שבהן העץ המלא מקבל מקום מרכזי.
אבל אהבה לחומר לא אומרת להשתמש בו בכל מקום. דווקא מתוך היכרות עמוקה עם עץ, אנחנו יודעים גם מתי נכון לבחור בו ומתי חומר אחר ישרת טוב יותר את המטבח. לפעמים שיקולים של שפה עיצובית,יציבות, תחזוקה, דיוק או תקציב יובילו לבחירה בפורניר, בצבע או בחומר אחר ולעיתים השילוב ביניהם הוא שמייצר את התוצאה המדויקת ביותר.
מבחינתנו, עץ מלא אינו הצהרת איכות אוטומטית וגם לא מטרה בפני עצמה. הוא אחד החומרים היפים והמרגשים שאפשר לעבוד איתם וכשיש לו מקום נכון בתכנון הוא מביא איתו עומק, חום ואופי שקשה מאוד לחקות.
אבל טבעי פירושו גם חי יותר. עץ מגיב לשינויים בלחות. הוא יכול להתכווץ ולהתרחב במידה מסוימת עם שינוי בתכולת הלחות שלו. זו תכונה בסיסית של החומר, לא תקלה, והיא אחת הסיבות לכך שתכנון וייצור נכון של חזיתות עץ דורשים ניסיון וידע בחומר ובמבנה החזית.
היתרון הוא המגע, העומק והייחודיות. החיסרון הוא שמי שמחפש אחידות מוחלטת בין כל חזיתות המטבח עלול לגלות שהטבע לא קיבל את הבריף.
במלאכת עץ אנחנו אוהבים עץ כשיש סיבה לבחור בו ולא רק משום שהוא נתפס כ"יוקרתי". לפעמים דווקא שילוב מדויק של עץ באזור מסוים במטבח ייתן תוצאה חזקה יותר ממטבח שכולו עץ.
צביעה מאפשרת משהו שחומרים רבים אחרים לא נותנים באותה קלות: חופש גדול מאוד בגוון ובפרופיל של החזית. אפשר לעבוד עם חזית חלקה ומינימליסטית, עם חריטות או מסגרות, ולבחור גוון שמתחבר בדיוק לשפה של הבית.
MDF מתאים במיוחד לעבודות כאלה בזכות המשטח החלק והאחיד שלו והיכולת לעבד אותו בפרופילים מדויקים.
אבל "חזית צבועה" היא לא מפרט טכני מלא. קיימות שיטות צביעה, מערכות צבע ורמות גימור שונות, ולכן לא נכון לקבוע באופן גורף שכל חזית צבועה עמידה או רגישה באותה מידה. אפילו יצרני לוחות מצופים בלכה מציעים כיום מערכות בעלות רמות שונות של עמידות לשריטות, כתמים, חום וחומרי ניקוי.
מה כן אפשר לומר? צבע מאפשר דיוק עיצובי יוצא מן הכלל. ובדיוק משום כך איכות ההכנה, הצביעה והביצוע חשובה מאוד.
"פולימר" הוא אחד המונחים הכי שימושיים והכי מבלבלים בענף המטבחים. בישראל הכוונה בדרך כלל לחזית MDF שעליה מיושמת ביריעת חומר תרמופלסטי בתהליך של חום ולחץ או ואקום. היריעה יכולה להתאים את עצמה גם לחזית בעלת חריטות ופרופילים, ולכן אפשר לקבל מראה רציף ללא קנט נראה בחזית ובדפנות.
אבל כאן מגיע הכוכבית החשובה: לא כל "פולימר" הוא אותו חומר. קיימות יריעות PVC, PET ומערכות נוספות, והביצועים תלויים בסוג היריעה, בדבק, בתהליך הייצור וביצרן. RENOLIT, למשל, מייצרת גם יריעות תרמופלסטיות מסוג PVC וגם PET ליישומי ריהוט ומטבחים.
לכן אנחנו פחות אוהבים את השאלה "פולימר טוב או לא?" ויותר את השאלה: איזה פולימר, של מי, על איזה בסיס ובאיזה תהליך?
אנחנו מתחילים בדרך כלל לא מהקטלוג אלא מהאנשים.
האם מבשלים הרבה? יש ילדים קטנים? אוהבים לראות את סימני הזמן על חומר טבעי או רוצים מראה אחיד ככל האפשר? עד כמה חשוב גוון מאוד מסוים? האם המטבח צריך להיות שקט ונקי או שחומריות היא חלק מרכזי בעיצוב?
בחירה טובה של חזית היא הבחירה שבה החומר מתאים גם לתמונה שדמיינתם וגם ליום שני בערב, כשמישהו מבשל, מישהו פותח מגירה ומישהו אחר בדיוק מחפש חטיף.
זו מבחינתנו נקודת המפגש בין עיצוב לנגרות טובה.
